פוסט זה נכתב בשמחת תורה, 10/24; שנה לטבח השביעי באוקטובר. נוהגים לומר שתל אביב היא בועה.. מניסיוני כפסיכולוגית קלינית בתל אביב, אמירה זו אינה מייצגת את המציאות.. בטיפולים פסיכולוגים בתל אביב, מטופלים מחפשים בייתר שאת כיצד להתמודד עם החושך והרוע וכיצד להגביר מולו את החוסן ואת האור.
בהמשך לפוסט הקודם, מקור חשוב לכך אני מוצאת בספר "אמנות החיים", של מורה המיינדפולנס הווייטנאמי תיך נאת האן. (בתרגומה המסור של התלמידה שלו, חגית הרמון). אתייחס לקטע הבא, מתוך הפרק: כניעה.
"... תלמיד שאל אותי פעם, מהי בעיני המשמעות של "להיכנע לרצון האל". בעיני רצון האל הוא, שכל אחד מאיתנו יהיה במיטבו. עלינו להיות חיים, עלינו להנות מפלאי החיים ולעשות כמיטב יכולתנו לעזור לאחרים לעשות את אותו הדבר... זהו גם רצון הטבע. אמא אדמה עושה כמיטב יכולתה להיות יפה ורעננה..".
אמירה פשוטה זו לכאורה, להיות במיטבנו איננה מובנת מאליה. היא דורשת מאיתנו תרגול של עקרון החמלה כלפי עצמנו וכלפי הזולת. במילים אחרות, לפגוש גם את הפחדים שלנו אשר גורמים לנו לקשיים בקבלה.
C
Comments