באופן טבעי והישרדותי, המוח שלנו מתוכנת ליצור השוואות. אנחנו יצורים חברתיים ודרך השוואות עם הסביבה אנחנו מגבשים מוטיבציות ומטרות. אך ישנם מצבים שההשוואה יוצרת תחושה תמידית של חוסר ביטחון ופגיעה בדימוי העצמי. ראשית, בהשוואה יש סכנה לטעות חשיבה מסוג הכללה. מחשבות שמתחילות במשפט: "כולם... ורק אני...", (כלומר, כולם משהו טוב, ורק אני משהו לא טוב..) הן לרוב לא מדויקות וקשורות להלך רוח של ביקורת עצמית. להשוואה יש לעיתים נטייה להיות סלקטיבית; להשוות עצמי לאחרים רק בפרט מסוים שמציק לי ולא לראות את כל התמונה, גם את החזקות והיתרונות שלי. ההשוואה בדיעבד, פוסחת גם על החלק של הלגיטימציה; מה הניע אותי באותו הרגע, שכך פעלתי מתוך כוונה טובה?
חשוב לא פחות, לעיתים ההשוואה יוצרת מצבים של היעדר אנרגיה ומצב רוח ירוד; כאשר האמת שלנו היא במידה מסוימת שונה ולא הולכת בד בבד עם ה- mainstream או הציפיות החברתיות מאתנו.
אחד הכלים המועילים לעצירה ולבדיקה היכן ההשוואה משרתת אותי והיכן היא טעות חשיבה מיותרת היא המדיטציה. המדיטציה מאפשרת עצירה, עליה של הכאב שיצרה ההשוואה ולאחר מכן עליה טבעית של קבלה עצמית, חמלה ופתרון מה נכון עבורי.
