לעיתים, כשאני מציעה בטיפול לבדוק נושא מתוך נקודת מבט של חמלה, אני נתקלת בהתנגדות; הרגשה שחמלה משמעה לעשות לעצמי הנחות, ויתור עצמי..
בפועל, חמלה אינה מפלט מלקיחת אחריות. להיפך. אחרי תהליך מדייק של חמלה, אנחנו רואים את הסיטואציה באור צלול ומדויק יותר, ולא ממקום שיפוטי.
ממקום בו אנו רואים את עצמנו ואת הזולת, כמו שאנחנו, עם החולשות והמגרעות, נוכל לקבל החלטות נכונות לנו. החמלה היא תהליך בו אנחנו מאמצים נקודת מבט אנושית, על עצמנו ועל החיים ולא מתוך מטרות שמגיעות מהמצפון שלנו. המצפון הוא חשוב, אך חשוב לרתום אותו מתוך מקום מאוזן. לדוגמא, לעיתים אנשים מבקרים עצמם על החשש לנהל שיחת שכר בעבודה; ביקורת שאינה מקדמת את ההימנעות מקיום השיחה. בהתבוננות חומלת, ניתן להבין בטיפול לעומק את החששות ואת הדרך הייחודית שמתאימה לאדם להעלות את הנושא.
החמלה היא מושג מרכזי גם בבודהיזם והיא מצריכה מאיתנו תרגול יום יומי. תרגול שמביא אותנו לעולמות חדשים ומצמיחים.
