ישנם מצבים בהם מערכת יחסים מסתיימת בחוויה של פתאומיות. כשאחד מהצדדים יוזם את הפרידה והשני חווה הפתעה. מצבים כאלה יכולים לקרות בכל מיני קשרים; בקשר רומנטי, חברתי או משפחתי. אתייחס לדפוס ההדחקה (ה wishful thinking), אשר תורם לחוויית ההפתעה. ראשית אומר שנתק הוא משבר, כיוון שלא היו מספיק שלבים מודעים "לעכל" אותו. זאת בשונה מפרידה אשר מתרחשת בקשר בו התאפשרו שיחות, ריבים ואף טיפול זוגי. הצד שחווה הפתעה, מרגיש ערעור לגבי היכולת לסמוך על עצמו בהבנת יחסים ולתת שוב אמון. הוא חווה חוויה קשה של נטישה.
בטיפול הפסיכולוגי, מתקיים מקום מכיל ולא שיפוטי לרגשות הכואבים שעולים. בהמשך, נעשית התבוננות מעמיקה ולרוב עולים מצבים, בהם המטופל "הלך לעצמו לאיבוד" במהלך הקשר. כלומר, התנתק מרגשות לא נעימים, כדי לא לפגוע במשאלה לקשר קרוב. הטיפול עוסק בשיקום החיבור הרגשי לעצמי ושיקום הלגיטימיות לעשות מקום לגבולות הרגשיים. נעשה מקום לצורך בזוגיות מודעת; כזו שניתן לשוחח בה על מקומות כואבים כגון כעס או פגיעה, מבלי לחוות חוויה של נזיפה או חסימה של התקשורת. היכולת לזכות בכך שהאחר יראה אותנו, מתחילה בתרגול היכולת שלנו לראות את עצמנו. ללמוד לראות עצמנו ולתקשר זאת לסביבה בשיח של תקשורת מקרבת.
